חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' צוץ עמירה

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף התנגדות.

המשיבה הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב כנגד המבקש לתשלום חוב עבור שירותי ומכשירי טלפון שסיפקה למבקש. עפ"י הרישומים במחשבי ההוצאה לפועל, הומצאה האזהרה למבקש ביום 15.7.12. ביום 25.4.13 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף בקשת התנגדות.

בתצהיר התומך בבקשה טוען המבקש כי לא קיבל התראה בדבר פתיחת תיק ההוצאה לפועל נגדו וכי נודע לו על קיומו של התיק מבדיקה אקראית שערך בלשכת ההוצאה לפועל. המבקש טוען כי כתב התביעה לא הומצא לידיו וכי הוא או מי מטעמו אינו חתום על אישור המסירה של האזהרה.

לגופה של התביעה, טוען המבקש כי נולד ביום 20.12.1993 וכי חתם על הסכם ההתקשרות עם המשיבה ביום 26.10.11, עוד בטרם מלאו לו 18 שנים. המבקש טוען כי הואיל והיה קטין בעת החתימה על ההסכם הרי שהיה צורך בקבלת אישור של נציג מטעמו להתקשרות ומשזה לא התקבל, הרי שהעסקה בטלה. עוד טוען המבקש, כי לא הבין על מה הוא חותם ולא הוסבר לו על ידי המשיבה כי יחויב בתשלום במקום מי שקיבל את הטלפון בפועל. לטענתו, נציג המשיבה אמר לו כי לא יחויב בתשלום כלשהו.

המשיבה מתנגדת לבקשה. המשיבה טוענת כי האזהרה נמסרה למבקש ביום 10.7.12 ולתמיכת טענתה צירפה את אישור המסירה ותצהירו של המוסר. אשר לטענת המבקש כי טרם מלאו לו 18 שנה במועד ההתקשרות, טוענת המשיבה, כי אכן בהתאם לסעיף 4 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "החוק"), פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמת נציגו, אך יחד עם זאת החוק אינו קובע כי משהפעולה נערכה ללא הסכמת נציגו הינה בטלה, אלא סעיף 5 קובע כי פעולה זו ניתנת לביטול על ידי נציגו על או ידי הקטין תוך חודש לאחר שהפך לבגיר. במקרה זה, המבקש לא פנה למשיבה לביטול העסקה ועל כן הפעולה תקפה. עוד טוענת המשיבה, כי יש ליתן משקל לעובדה שהמבקש בחר להתקשר עם המשיבה בהסכם חודשיים ימים לפני הגיעו לגיל 18.

השאלה הראשונה הטעונה הכרעה הינה האם ההתנגדות הוגשה במועד. כאמור, המבקש טוען כי לא קיבל את אישור המסירה והוא או מי מטעמו אינם חתומים עליו. מתצהירו של המוסר אשר צורף לתגובת המשיבה עולה כי האזהרה בתיק ההוצאה לפועל נמסרה לבן משפחתו של המבקש בשם חדוד. לא מצאתי בתצהירו של המבקש התייחסות לאישור המסירה כי אם טענה כללית בלבד כי אישור המסירה לא הומצא לידיו. כך, המבקש לא טען כי אינו מתגורר בכתובת בה נמסרה האזהרה ואף לא טען כי אין לו קרוב משפחה בשם חדוד. בנסיבות אלה, לא עמד המבקש בנטל להוכיח כי המסירה לא בוצעה כדין. יתר על כן, המבקש לא פירטו בתצהירו מהו המועד המדויק בו נודע לו על קיומו של תיק ההוצאה לפועל ועל כן לא הוכיח כי ההתנגדות הוגשה במועד.

האם יש להאריך למבקש את המועד להגשת התנגות? המועד להגשת התנגדות לבצוע שטר קבוע בחיקוק, וככזה דרושים טעמים מיוחדים על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

בעבר הייתה ההלכה בעניין הארכת מועד בשל טעמים מיוחדים נוקשה, וביהמ"ש נטה להיענות לבקשות בעניין זה רק כאשר נגרם האיחור בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין או בא כוחו (בש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4), 872, 879; בש"א 6402/96 הוועדה המקומית נ' מיכקשווילי פ"ד נ(3) 209, 211). במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת לאפשר למחלוקות להתברר לגופן ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי דין. מגמה זו באה להגשים, ככל שניתן, את זכות הגישה לערכאות, שהפכה לזכות חוקתית (ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ב, ע' 203; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תקדין-עליון 2000(3), 2132; תת (י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)).

שאלת הטעמים המיוחדים נבחנה בפסיקה בהקשרים שונים, ובין היתר, כאשר נתבקשה הארכת מועד להגשת ערעור. כך נפסק, כי טעותו של בעל דין או בא כוחו, שבעטיה נגרם האיחור, ואפילו רשלנותם, אינם מונעים לחלוטין הארכת מועד, ובלבד שבעל דין אינו מסתפק בבקשה סתמית אלא מבאר בתצהירו כיצד קרתה התקלה (ע"א 8547/96 אלימלך ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין, תקדין עליון 98(3), 275; י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית (1995), עמ' 889). עוד נפסק כי בבוא ביהמ"ש לבחון האם להיענות לבקשה להארכת מועד, עליו להתחשב גם במידת האיחור – ככל שהאיחור רב יותר, כך יידרש טעם מיוחד כבד משקל יותר (בר"ע (ת"א-יפו) 2444/04 ברוס בע"מ (בפרוק מרצון) נ' מנהל מס ערך מוסף באר-שבע ואח', תקדין-מחוזי 2006(2), 7192; בש"א (נצרת) 1625/05 אבראהים נ' אלרחמאן, תקדין-מחוזי 2005(3), 9012).

כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, נקבע בפסיקה כי יש מקום לגישה מקלה אף יותר (ראו: ת"ת(י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)), ואף נקבע כי אין זה ראוי לבחון את טיב הטעמים המיוחדים להארכת מועד להגשת התנגדות בזיקה להארכת מועד להגשת ערעור, ובאותן אמות מידה מחמירות, שכן בשונה מערעור, המהווה מתן הזדמנות שנייה לבעל דין לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, במקרה של התנגדות, מדובר בבעל דין שטרם קיבל את יומו בבית המשפט (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 מזר נ' בנדלר, תקדין-מחוזי 96(1), 588; ע"א (ירושלים) 1356/00 - שלום הדאיה נ' נחום פלדמן, תקדין-מחוזי, 2001(1), 649; וראה גם דברי כב' הרשמת אפעל-גבאי (כתוארה אז) בבש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872).

כך נפסק, למשל, כי למרות שהסמכות להארכת מועד לא נועדה להתגבר על תקלות שמקורן בטעות של בעל דין או בא כוחו, לא ניתן להתעלם מכך שתיתכנה טעויות אנוש, שאינן נובעות מרשלנות או הזנחה, ובמקרה כזה, ניתן במידת הצורך לתקן את הטעות, ע"י היענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב בהוצאות (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 הנ"ל). כן נפסק שכאשר הנסיבות בכללותן מורות על טעות כנה, בתום לב, שאיננה נובעת מזלזול, הניתנת לתיקון תוך התחשבות באינטרסים של הצד השני, ניתן להיענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב הצד שטעה בתשלום הוצאות לצד שכנגד (בש"א (ת"א-יפו) 175521/07, סאבר ג'וברין מוחמד נ' ש.ר.מ.ס. שיווק ציוד לבניין, תקדין-שלום 2007(4), 29025).

במקרה זה האיחור בהגשת הבקשה נבע מכך שהמבקש לא ידע על קיומו של התיק הואיל וככל הנראה בן משפחתו לא מסר לו את האזהרה. נסיבות אלה יכולות לעלות כדי טעם מיוחד הדרוש לשם הארכת מועד בערכאה ראשונה, לצורך שמיעת טענותיו של המבקש והכרעה בהן לגופן.

אעבור עתה לדון בהתנגדו עצמה. כאמור, המבקש טוען כי היה קטין בעת החתימה על הסכם ההתקשרות וכן לא הבין על מה הוא חותם.

אשר לטענה בדבר היותו של המבקש קטין, אכן פעולה של קטין טטעונה הסכמת נציגו בהתאם לסעיף 4 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. יחד עם זאת, כפי שטוענת המשיבה בצדק פעולה שבוצעה ללא הסכמת הנציג אינה בטלה, כי אם ניתנת לביטול בהתאם להוראת סעיף 5 לחוק. המבקש לא טען כי ביקש או ביטל את ההתקשרות עם המשיבה.

אשר לטענת המבקש, כי לא הבין את הסכם ההתקשרות עליו הוא חתום וכי לא הוסבר לו כי יהא עליו לשאת בתשלומים עבור אחר, הרי שטענה זו עשויה להקנות למבקש הגנה בפני התביעה. יחד עם זאת, כידוע הנטל המוטל על הטוען כי לא הבין על מה הוא חותם הוא כבד, ובנסיבות אלה הגעתי למסקנה כי יש להתנות את קבלת ההתנגדות בהפקדה כספית בסך של 5,000 ₪.

לאור האמור לעיל ובמאזן השיקולים הבאים בחשבון במקרה זה,יש לאפשר לנתבע את יומו בבית המשפט,להאריך את המועד להגשת ההתנגדות וליתן לו רשת להתגונן בכפוף להפקדת סכום של 5,000 ₪ בקופת בית המשפט. המבקש יפקיד סכום זה בתוך 30 יום. לא יופקד הסכום, תידחה ההתנגדות.

לאחר ביצוע התשלום הנ"ל, ולנוכח סכום התביעה היא תישמע בסדר דין מהיר והצדדים ינהגו כדלקמן:

התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן תפרע את הפרשי האגרה אותם עליה לפרוע על-פי דין.

הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור.